רב סעדיה גאון מו"ר הרב יצחק גינזבורג

לכ"ו באייר, יום פטירת ר' סעדיה גאון, הרס"ג. מעובד מדברי הרב גינזבורג.

ידוע כי מורנו הבעל שם טוב אמר על עצמו שהוא גלגול של רבי סעדיה גאון (שכידוע לא היה מאמין בגלגולים...). נביא הפעם סיפור אודות קשר עיקרי בין רבי סעדיה גאון לבין מורנו הבעל שם טוב:

Read Moreפעם התארח רבי סעדיה גאון אצל אדם מכניס אורחים, אשר אירח אותו יפה – כדרכו עם כל אורח. אמנם, בעל הבית לא ידע מי הוא אורחו. כאשר כבר עזב רבי סעדיה גאון את מארחו, גילה מישהו את אוזן בעל הבית מי היה אורחו. בעל הבית נחרד, רדף אחרי רבי סעדיה גאון עד שהשיגו ונפל לרגליו בבקשת מחילה על שלא אירחו כראוי. לאחר שרבי סעדיה גאון ענה לו כי אירח אותו בצורה נפלאה, הוא המשיך להתחנן באמרו שאילו היה מכיר במעלת אורחו כפי שהוא יודע אותה כעת הוא היה דואג לו הרבה יותר ומארח אותו יותר בכבוד, וביחס לכבוד הראוי הזה אופן האירוח שלו נחשב למשפיל, ועליו לבקש מחילה. 

רבינו סעדיה גאון התפעל ביותר מן המעשה, ואמר שזו הוראת הדרך העיקרית ביותר שקבל בחייו בעבודת ה' – בכל יום על האדם להתעלות ולהוסיף בהכרת ה' שלו, ומתוך כך לשוב ולהתחרט על עבודת ה' שלו ביום הקודם, מתוך הבנה שביחס להכרת ה' כיום עבודתו אתמול נחשבת כהשפלה.

על ענין עיקרי זה אמר מורנו הבעל שם טוב כי זה עיקר לימודו מרבי סעדיה גאון, וכי בענין זה הוא נחשב ממש כגלגול של רבינו סעדיה גאון!

תשובה מסוג זה, היא התשובה עליה כיוונו חכמינו ז"ל באמרם כי על האדם להיות "כל ימיו בתשובה". זו תשובה שאיננה רק חרטה על עבירות, אלא גם חרטה על אופי המצוות שנעשו אתמול, משום שלא נעשו במספיק חיות והידור כפי הראוי להכרת ה' אליה הגיע האדם כיום.

עבודת תשובה כזו, של "כל ימיו בתשובה", שייכת לספירת הבינה – זו תשובה מתוך התבוננות מוסיפה והולכת בגדולת ה'. ובאמת, ההבנה היא הבסיס האמיתי לכל תשובה, כלשון הפסוק – "ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ורמז לכך שההתבוננות היא חלק בלתי נפרד מן התשובה: "ולבבו יבין ושב ורפא" עולה תשובה בדיוק). זו הסיבה הפשוטה לכך שהבינה היא, על פי סוד, "עולם התשובה".

על פי דברי הרב יצחק גינזבורג בספר מחול הכרמים עמ' פד-פה

מתוך העלון 'הרכבת נוסעת'