דברי תורה לפרשת קרח – מו"ר הרב יצחק גינזבורג

דברים עמוקים ורמזים מתוקים מתוך 'דבר תורה יומי' שכתב הרב עצמו.

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי…". פרשת קרח היא הפרשה ה-לח בתורה (כנ"ל בפרשת שלח), הרומזת לתיקון קין, כפי שיתבאר. "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי" (עד כאן שמו המלא של קרח וכאן באה האתנחתא בפסוק) = 1444 = 38 בריבוע!

[וכמה רמזים נוספים בענין קרח וקין: במספר סדורי, ק = 19 = חוה; "ויקח קרח" = 38 =ב פעמים חוה, סוד חוה ראשונה וחוה שניה; "ויקח" = קין, שקרח לקח לעצמו מקח רע, כמו שיתבאר; קרח בהכאה – ק פעמים ר פעמים ח = 160000 = אלף פעמים קין; "ויקח קרח" כל תבה בהכאה = 208000 = אלף פעמים יצחק, שרש הגבורות, וד"ל.]

בדילוג אותיות: "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי" = 651 = 7 פעמים 93, ואילו "ויקחקרח בן יצהר בן קהת בן לוי" = 793 = 13 פעמים 61. יש כאן אם כן חלוקה טבעית ל-7 ו-13 כאשר המכפלות 93 ו-61 = 154 = 7 פעמים 22. קרח = פעמיים 154 = 14 פעמים 22. 22 (אותיות התורה) הוא בן/בת הזוג של 38, כמו שיתבאר.

בכל אחד משני הדילוגים הנ"ל יש אותיות קרח. פעמיים קרח = יתרו, ומבואר בכתבי האריז"ל (בסוד הפסוק "שבעתים יקם קין", יקם ר"ת יתרו קרח מצרי), שיתרו תקן את נשמת קין, מצד הטוב, ואילו קרח לקח את רוח קין, מצד הרע, והוא בסוד פירוש חז"ל ל"ויקח קרח", שלקח לעצמו מקח רע, היינו רוחו של קין מצד הרע. נמצא שיתרו, חותן משה, הוא "כפלים לתושיה" ביחס לקרח (משה הוא גלגול הבל, ובהיות יתרו חותנו גלגול קין הוא החזיר לו את התאומה היתירה של הבל, צפרה, שבגלגול הראשון גזל ממנו, סבת הריגתו כמבואר בחז"ל). ויש לומר שעלית קרח לעתיד לבוא תהיה דרך שרש יתרו, "כיתרון האור מן החשך", וד"ל.

רמז מובהק לקשר בין 38 ל-22 הוא שתחילת הלשון הנ"ל שעולה 38 בריבוע – "ויקח קרח בן" = 484 = כב בריבוע (קרח = 14 פעמים כב כנ"ל, ויקח בן = 176 = 8 פעמים כב, במבואר סוד מספר זה לעיל בפרשת נשא).

ויש כאן עוד ריבוע: "ויקח קרח בן יצהר בן" = 841 = 29 בריבוע (= 21 בהשראה; במשולש פרטי: "אי הבל אחיך" = 841). שלשת שרשי הריבועים המופיעים כאן בהמשך אחד מהשני – 22 29 38 – יוצרים סדרה ריבועית: ריבוע של n  בתוספת 13 (22 = 3 בריבוע ועוד 13, סוד חלוקת כב אתוון דאורייתא ל-ט תיקונין ו-יג תיקונין כנודע; 29 = 4 בריבוע ועוד 13; 38 = 5 בריבוע ועוד 13). שלשת המספרים הראשונים בסדרה (לפני 22) – 13 14 17 = 44 – פעמיים 22 (קרח = 7 פעמים 44). חמשת המספרים הראשונים בסדרה זו – 13 14 17 22 29 = 95 (5 פעמים 19), מספר הפסוקים בפרשת קרח. שבעת המספרים הראשונים – 13 14 17 22 29 38 49 = 182 = 7 פעמים הוי' ב"ה (הערך הממוצע של שבעת המספרים) = יעקב (שמיאן להיזכר במחלוקתו של קרח כנודע). 13 המספרים הראשונים בסדרה = 819 = אחדות פשוטה וכו', כמבואר סוד מספר זה במקום אחר. והוא עולה "דתן ואבירם בני אליאב"!

ב.

 והנה, קרח יצהר = 613, תריג מצות התורה = משה רבינו (613 = אורות, במספר סדורי,קרח יצהר = 100 = כליםאורות כלים = תשובה = "דתן ואבירם" [ראשי וסופי תבות =כלים, אמצעי תבות = אורות, היינו אורות בכלים, ודוק], וכמו שיתבאר; "דתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן" = 1765 = שמחה "פנים ואחור" – תשובה משמחה!).

קרח חלק על משה רבינו מפני שדימה שהוא הוא ה"משה רבינו" שבדור ושבו מאיר "הוי'אלהי ישראל" (= תריג). הרי הוא הטוען, נגד משה, ש"כל העדה כלם קדשים ובתוכם הוי' [ומדוע תתנשאו על קהל הוי']" – היינו שהוי' ב"ה הוא אלהי (האלקות המתלבשת ומאירה ב)ישראל כלם, מקטנם ועד גדולם. "כל העדה כלם קדשים ובתוכם הוי'" = 1178 = הוי'תורה ישראל – "ישראל אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד".

ראשי התבות של "כל העדה כלם קדשים ובתוכם י-הוה" = 161 = "קהל [ק ה כ יהוי' [כ ו]" = 7 פעמים כג (סוד שם קסאאהיה במילוי יודין, שרש נשמת משה, כמבואר באר"י שמשה = קסא [ז פעמים כגקפד [ח פעמים כג]).

ראשי התבות, "קהל הוי'" = קין ע"ה. סופי התבות: "כל העדה כלם קדשים ובתוכם י-הוה" = קיןקהל הוא נוטריקון קין הבל (כנ"ל בפרשה הקודמת בסוד קהלת נוטריקון קין הבלשת). קין הבל אותיות בני קהל (במספר סודרי, קין הבל = 43 ו-19 = 62 = בני במספר הכרחי).

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן. ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם. ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם הוי' ומדוע תתנשאו על קהל הוי'". תבת "בני" (הראשונה בפסוק) היא התבה ה-יא (סוד "אי הבל אחיך", קרח במספר קטן) בפרשה, ואילו תבת "קהל" היא התבה ה-נא ברפשה. יא ו-נא = 62 = בני = קין הבל (בני קהל) במספר סדורי כנ"ל!

והנה, בשלשת הפסוקים הראשונים של הפרשה הנ"ל: "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן. ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם. ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם הוי' ומדוע תתנשאו על קהל הוי'" יש בדיוק 197 = קין הבל = בני קהל אותיות (ללמד שתכלית מחלוקתו של קרח וכל עדתו על משה ואהרן היא ליחד את שני שרשי הנשמות של קין והבל, ובכך להביא גאולה לעולם – וכך יקוים בימינו אנו, אכי"ר)! יש בפסוק הראשון תופעה מיוחדת במינה – יש בו עשרה שמות פרטיים: קרח יצהר קהת לוי דתן אבירם אליאב און פלת ראובן שבהם הבל אותיות! נמצא שבשאר אותיות שלשת הפסוקים הנ"ל יש קין אותיות!

והנה, גם בפרשת יום אחד של מעשה בראשית יש הבל ("בראשית… היתה") קין ("תהו… אחד") אותיות (אותיות ה'מסגרת' – ב ה ת ד = תהו, שרש קין, מלשון "קנה שמים וארץ", וד"ל. והוא סוד שרש אלישע מקין, שחזר בגלגול על מנת שה' ישע אליו כמבואר בכתבי האריז"ל: "'עלה קרח עלה קרח' כבר נתבאר כי אלישע היה גלגול קין ומה שהיה תחלה 'ואל קין לא שעה' נעשה אלישע וכבר נתבאר במ"א כי קרח סוד גלגול קין לכן פצתה הארץ את פיה ובלעה כל אשר לקרח בסוד ארורה האדמה אשר פצתה את פיה הנזכר בהבל ושם ג"כ אמר משה 'אל תפן אל מנחתם' לכן נאבדו כי זלזלו בסוד הבל ומשה. והנה הנערים הממזרים הללו כדי לזלזלו קראוהו 'עלה קרח' ולכן קללם").

הגימטריא הכוללת את שתי הפרשיות של קין הבל אותיות יחד = 22743 = 7 פעמים 57 בריבוע! גם 7 וגם 57 הם מספרי ברית. 57 = ג פעמים חוה (ק ק ק במספר סדורי), ובפרשתנו = און, שניצל ממחלוקת קרח בזכות אשתו (גלגול חוה, הערך הממוצע של ג אותיות שמו), ובדורנו נעשה משיח נאו!

ג.

 והנה, חתך הזהב של 100 (שלמות היפי כנודע) הוא ל-38 (פרשת קרח היא הפרשה ה-38 בתורה כנ"ל) ו-62 (בניקין הבל – בני קהל במספר סדורי כנ"ל) כנודע. 100 = ק (= קרח יצהר במספר סדורי = כלים וכו' כנ"ל), האות המיוחדת של פרשתנו (במ"ס ק ק = 38 כנ"ל, יש בפרשה 95 פסוקים – ה פעמים ק במ"ס):

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן. ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם. ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם הוי' ומדוע תתנשאו על קהל הוי'".

כל פסוק מתחיל עם פועל המתחיל ב-ק: "ויקח… ויקמו… ויקהלו" – "קדוש קדוש קדוש".

על פי פשט, ה-ק של "ויקח קרח…" (שלקח מקח רע לעצמו) היא ה-ק עליה נאמר (על פי צורתה, שהיא האות היחידה בא-ב, חוץ מהאותיות הסופיות הפשוטות, שלה רגל היורדת למטה מפני הקרקע, ודוק) "רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו" – רמז מובהק למעשה קרח: "ויאמר משה בזאת תדעון כי הוי' שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי. אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא הוי' שלחני. ואם בריאה יברא הוי' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את הוי'. ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם. ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש. וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל".

"רגליה" = "רגל גאוה" = חרם (הלעומת זה של רמח פקודין דאורייתא, כמנין אברהם). קרח האשים את משה בגאוה (הפוגם ב-יה, "הנסתרת להוי' אלהינו") – "ומדוע תתנשאו על קהל הוי'" – אבל באמת ראה רק את נגע עצמו כו'. "רגליה ירדות מות" = 1314 = חי פעמיםחכמה, הלעומת זה של "ימותו ולא בחכמה". "שאול צעדיה יתמכו" = 992 = מלכות מלכות, סוד אות ה-ק הנ"ל.

ק זו היא "כקוף בפני אדם", כיפיה של שרה אמנו בפני יפיה של חוה (ק במ"ס) אשת אדם הראשון. שרה תיקנה את חוה, את סוד אות ה-ק, להיות כולו אומר קדוש, וד"ל.

יש כאן (בשלשת הפסוקים הראשונים של פרשתנו, שיש בהם קין הבל אותיות כנ"ל) חאותיות ק – סוד "ויקח קרח". "ויקח קרח" אותיות קח קח ריו. אבל ריו = קח קח. נמצא ש"ויקח קרח" = קח קח קח קח (ריו ריו, סוד הזווג הקדוש כנודע, ריו עליון מזדווג ב-ריותחתון, כמבואר בכתבי האריז"ל, וכאן "את זה לעמת זה עשה האלהים"; ריו הוא סוד מרכיבי ציור אות ה-א, בסוד "כשתגיעו אצל מקום אבני שיש אל תאמרו מים מים", וכשם שאלישע אחר פגם בזה כך קרח, שרש אלישע = תהו כנ"ל, וד"ל). אותיות קח הן סוד פרצוף האחור של נצח בא-ב אלב"ם (שבה נברא העולם, כידוע מבעל מגלה עמוקות – "כלם בחכמה עשית", "כלם באלבם עשית"). אחורי הנצח היינו מדת ההתנצחות, המדה שבה פגמו קרח ועדתו כשחלקו על משה רבינו (שמדתו נצח דקדושה, פנימיות מדת הנצח, "נצח ישראל", לשון נצחון ולשון נצחיות, וד"ל; בעשרה סוגי הדיבור האסור, האיסור להחזיק במחלוקת, הנלמד מהפסוק "ולא יהיה כקרח וכעדתו", מכוון כנגד ספירת הנצח, כמבואר במ"א). קח =גיהנם, לשם ירד קרח ועדתו (הפיכתו לקדושה הוא בסוד"חק לישראל", סוד מנהיג, משה רבינו עליו השלום – "משה אמת ותורתו אמת").

שתי אותיות ה-ק הראשונות בפרשה "ויקח קרח" הן במקום ה-3 וה-5 מתחילת הפרשה, חתך הזהב של 8, כנגד כל 8 אותיות ה-ק הנ"ל. מיקומי כל 8 אותיות ה-ק: 3 5 16 61 105 121 163 191 = 665 = 7 פעמים 95, מספר הפסוקים בפרשת קרח כנ"ל.

והנה, תיקון אות ה-ק הוא סוד הקטרת הקטֹרת (שבה נבחן קרח ועדתו, ועד לגילוי כחו לעצור את המגפה, בידי אהרן כהן גדול, המוסר נפשו באמת עבור עם ישראל, וד"ל). יאהסממנים שבה הוא סוד תיקון "אי הבל אחיך" (אי – לבנה זכה מעל, מקיף, ל-י הסממנים שכנגד י כתרין דמסאבותא; לבנה = "אי הבל אחיך"). רש"י מביא בשם רבי משה הדרשן שעל ידי חילוף דק באתב"ש קטרת = תריג, סוד קרח יצהר כנ"ל. האות ה-אי, לפי סדר הא-ב היא אות ה-כ – כף מלאה קטרת, כ הכהונה דאהרן בחיר ה'.

יש כו (הוי') "קח" בתורה. "קח לך סמים" הנאמר בקטרת הוא ה"קח" ה-יא מהסוף, כנגדיא סממני הקטרת. כו פעמים "קח" = אהבה פעמים יראה (ריו), וד"ל. "קח לך סמים" (סופי תבות חכם) = קרח! בדילוג אותיות: "קח לך סמים" = לך סמים (ר של קרח), "קח לךסמים" = קח! במילוי: קוף חית למד כף סמך מם יוד מם (מילוי "לך סמים" = דעת) = 1078 = ז פעמים ז פעמים כב, ואילו קרח = ז ועוד ז פעמים כב! באתב"ש "קח לך סמים" –דס כל חימי = 182 = יעקב (ז פעמים הוי') – "והיכן נזכר שמו על קרח? בהתיחסם על הדוכן בדברי הימים, שנאמר 'בן אביסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל' [אביסף קרח יצהר קהת לוי ישראל = הבל הבל בריבוע פרטי]".

ד.

 קרח, בחשבו שהוא המשה רבינו שבדור כנ"ל, דימה (ובצדק, כמו שנראה תיכף) שיש בו גם את שרש נשמת הבל, בנוסף לשרש קין, משום שאחרת אינו יכול לייצג את כל העם כולו (שהרי יש נשמות ישראל משרש קין ויש נשמות ישראל משרש הבל, והנשמה הכללית של הדור חייבת לכלול בעצמה את שני השרשים כדי ליחד את אנשי הדור ולגלות ש"כל העדה כלם קדשים ובתוכם הוי'", ודוק). קרח חשב שהוא כולל גם את קין וגם את הבל, ואילו משה הוא רק הבל, ואינו ראוי להיות מנהיג הדור.

ברוב המקומות בכתבי האריז"ל נמצא שקרח הוא משרש קין לבד, אך במקום אחד מצינו (ונרמז לעיל בפירוש "ויקח קרח", שלקח לעצמו מקח רע – חלק הרע של רוחו של קין):

דע כי כשתסיר הבל ממשה ישאר קרח, והענין כי בהבל היה בו לז נצוצים טובים, וכלשח רעים, רק במשה נתקנו כולם, אמנם השח רעות שהיו מתאחזים בהבל מצד הרע הנה הם סוד גלגול קרח כי הוא גימ' שח נמצא כי גם קרח עקרו מהבל, אמנם כאשר נאמר פרשה זו שהוא עון "ויקח קרח" אז נתעבר בו רוח קין מצד הרע וז"ס "ויקח קרח" שארז"ל שלקח מקח רע לעצמו, ואז נאבד מן העולם.

והנה, קרח = קין ו-ד פעמים הבל (הבל "פנים ואחור": ה הב הבל הבל בל ל, סוד "ואד יעלה מן הארץ וגו'", יחס של א ל-ד כנודע), נמצא שמשה = קין ו-ה פעמים הבל (אות ה-ה היא אות ההבל כנודע – "אתא קלילא דלית בה מששא").

כל הנ"ל רומז לסדרה ליניארית, המתחילה מ-זה (12, סוד נבואת משה רבינו ב"זה" – אספקלריא המאירה) ובהפרשים קבועים של הבל (זה כה, שתי דרגות הנבואה גם יחד, אספקלריא המאירה מקרוב ואספקלריא שאינה מאירה מרחוק, סוד "בורא ניב [לשון נבואה, אותיות בני כנ"ל] שפתים שלום שלום לרחוק [בחינת כה] ולקרוב [בחינת זה, גם נבואת משה רבינו היתה תחילה מרחוק, בחינת כה, ורק אחר כך מקרוב, בחינת זה] אמר הוי' ורפאתיו", קרח דימה שאין קרוב יותר ממנו [ובאמת אצל בני קרח התקיים באמרם שירה על הקרבן; בני קרח = 370 = 10 פעמים הבלשע נהורין, "וישע הוי' אל הבל ואל מנחתו. ואל קין ואל מנחתו לא שעה…"; והנה, לקרח היו שני אחים – נפג וזכרי = 370 =בני קרח, י"ל ששני אחיו, הצדיקים, התגלגלו בבניו], וד"ל), עשרה מספרים מ-זה (משה במספר קטן) עד משה:

12 49 86 123 160 197 234 271 308 345

כל המספרים האלה הם בעלי משמעות רבה לעניננו: 12 = זה, נבואת משה ומשה במ"ק כנ"ל. 49 = ז בריבוע, הב של הבל פעמים קין במ"ק, כמו שיתבאר. "ויקח קרח" במילוי המילוי = 3626 = 2 פעמים 49 פעמים 37 (הבל). 86 = אלהים – "אני אמרתי אלהים אתם [אם הייתם הולכים בדרך הישרה, 'האלהים עשה את האדם ישר…']… אכן כאדם [הראשון, אביכם] תמותון…". 123 היינו "כשתסיר הבל" מקין (= מלחמה כו'), שעולה הבל במספר קדמי כנ"ל. 160 = קין. 197 = קין הבל (מספר האותיות של יום אחד של מעשה בראשית). 234 = קין הבל הבל, בסוד שתי התאומות שנולדו עם הבל, להורות שלהבל עצמו יש שתי בחינות, בחינה עליונה ובחינה תחתונה (סוד לז נצוצים ו-שח נצוצים, כנ"ל בכתבי האר"י), והוא סוד "הבל הבלים [אמר קהלת]" – הבל אחד שהוא הבלים שנים (מיעוט רבים שנים). הערך הממוצע של ט אותיות קין הבל הבל (234) = 26, שם הוי' ב"ה (ראשי התבות ק ה ה = סופי התבות ן ל ל, יחד = הכל פנים ואחור – "הכל [כולל גם קין] הבל", וד"ל). 271 = הריון(מספר ימי ההריון) = ירמיהו = הנקודה האמצעית של ישראל. 308 = קרח. 345 = משה.

ה.

 קרח יצהר קהת = 1118 = "שמע ישראל הויאלהינו הויאחד" (המספר הראשון שמתחלק גם בהוי' וגם באלהים, לומר ש"הוי' הוא האלהים").

וכן חלק הקדמי של קרח = 1118. קרח במספר קדמי = 1426 = תשובה תשובה – תשובהתתאה (תשוב ה תתאה) ותשובה עילאה (תשוב ה עילאה). כאשר קרח יחזור בתשובה שלמה, תשובה תתאה על החטא ועון שעשה בחלקו על משה ואהרן במחנה לעיני כל ישראל (בהסתת כל העדה נגד משה ואהרן) ותשובה עילאה להודות בלב שלם ("ולבבו יבין ושב ורפא לו") ש"משה אמת ותורתו אמת" (כשקרח יכריז קבל עם ועדה, עלי אדמות, "משה אמת ותורתו אמת" אזי יזכה ל-סט – ג פעמים כגחיה – פעמים הבליחידה, ודוק), שרק לו יש את היכולת לפרסם ולשכנע את כל העולם כולו (עולם השמאל) שמשה ותורתו אמת – אזי יקוים בו "צדיק כתמר יפרח" סופי תבות קרח כנודע. אבל בזה שחלק הקדמי שלו עולה "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד", פסוק שעתיד משה רבינו לומר לישראל לפני כניסתם לארץ ישראל (על מנת להחדיר בם את המסירות נפש לה', כמבואר בתניא), דימה בנפשו שדווקא לו הכח להחדיר את אחדות הוי' בלב כל ישראל, שהוא הנשמה כללית של הדור, כנ"ל. ידוע מה שפירשו חז"ל שפסוק זה לא התחדש אצל משה רבינו, אלא שהוא מאמר שבטי יה ליעקב אבינו, ישראל סבא, לפני הסתלקותו מן העולם, להעיד לו שכשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד יחיד ומיוחד. קרח דימה שהוא הוא המייצג את כללות שבטי יה, כלפי ישראל דעילא וכלפי ישראל דלתתא, וד"ל.

והנה, חלק הקדמי של קרח הוא מספר הקדמי של ג האותיות שלפני ג אותיות קרחצקז. אבל, ראה זה פלא, צקז = קין הבל, סימן מובהק למבואר לעיל שקרח ראה בעצמו את שלמות החיבור (התיקון) של קין הבל – הוא בא לייצג את השמאל (קין) והימין (הבל) שבעם גם יחד – "כל העדה כלם קדשים ובתוכם הוי'".

ועוד, 1118 = 806 ועוד 312. 806 הוא חלק המילוי של קרח (קוף ריש חית) = אל פעמים הוי' (אחד פעמים בני). 312 הוא קין במילוי (קוף יוד נון) = זה פעמים-צירופי הוי'. על ידי "ויקח קרח", שלקח לעצמו מקח רע, חלק הרע של רוחו של קין כנ"ל, מייצג הוא בעיקר את שרש קין בעם. מקח רע זה מתבטא באותיות המילוי שלו דווקא (שהרי אותיות השרש הן בסוד שח נצוצין דהבל כנ"ל – "דע כי כשתסיר הבל ממשה ישאר קרח…"). על כן בחשבון זה אותיות המילוי של קרח מצטרפות למילוי השלם של קין, וד"ל. הרי "שמע ישראל וגו'" הוא בסוד השמיעה שמהשמאל דווקא (ושעל כן אמר משה פסוק זה לדור שנכנסו לארץ דווקא, שביחס לדור המדבר, דור דעה הקשורים לשרש משה מהימין, היו בחינת שמאל, כידוע שעולם האצילות, שמשם דור דעה, הוא בחינת ימין, ואילו עולם הבריאה ולמטה, שמשם הדור שנכנסו לארץ, הוא בחינת שמאל, ודווקא אנשי השמאל מסוגלים לכבוש ולישב את הארץ בפועל, ודוק).

והנה, חלק הקדמי של משה = 910 = 5 פעמים יעקביעקב "פנים ואחור". והוא עולה חצי 1820 (מספר אזכרות שם הוי' ב"ה בכל התורה כולה), סוד "משה מלגו יעקב מלבר". 1118 ו-910 = 2028 = 3 פעמים הוי' בריבוע. הוי' בריבוע = 676 = "קהל ישראל". ג פעמים הוי' בריבוע – ג פעמים קהל ישראל היינו לרמז ליחוד ג הקוים שיש בנשמות ישראל – ימין, שמאל ואמצע (מבואר במ"א ש"קהל ישראל" הוא בתפארת, "תפארת ישראל", ששם מתיחדים ג הקוים). בזה אנו רואים שמשה וקרח משלימים זה את זה, וכך יהיה לעתיד לבוא.

והנה, קרח יצהר קהת (1118) במילוי: קוף ריש חית יוד צדיק הא ריש קוף הא תו = 2452 = 4 פעמים 613 = קרח יצהר כנ"ל (סוד תריגמשה רבינו וכו', בארבעה עולמות אבי"ע, שכמדומה לקרח שכולל את כולם).

קרח יצהר קהת לוי = זה (נבואת משה רבינו כנ"ל) פעמים מהיטבאל (יחוד מה ובן כנודע). הערך הממוצע של ארבעת השמות = ארץ – "נטה שמאלו [שרש קין] וברא ארץ", וד"ל.

קרח קהת = 813 = "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" = "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך" = "ויאמר אלהים נעשה אדם" (= 3 פעמים הריון). ראשי התבות ק ק = 200 ועוד 613, תריג = קרח יצהר כנ"ל.

יצהר לוי = 351 = הוי' במשולש, חצי שבת. ההפרש בין 813 ל-351 = 462, נתיב, ה"יהלום" של 21 (פעמיים רלא, המשולש של 21 – רלא שערים פנים ואחור)  – "אהיה אשר אהיה".

"קרח בן יצהר בן קהת בן" = 1274 = 49 (7 בריבוע) פעמים הוי' ב"ה (והן האותיות בין ה-חהראשונה בפרשה, ה-ח של "ויקח", לבין ה-ל הראשונה בפרשה, ה-ל של "לוי" – אותיות חל, הרומזות לפרשת קרח, הפרשה ה-חל בתורה).

"קרח בן יצהר בן קהת בן לוי" = 1320 = 60 פעמים 22 = קרח (14 פעמים 22) ועוד לויפעמים 22, בסוד כב אתוון דאורייתא ו-60 אותיות הא-ב במילוי (כמובא בזהר), וכן 60 אותיות של ברכת כהנים, המתחלקות ל-22 (כנגד שם של כב אותיות שמכוונים לפני תקיעת שופר, להוציא את הקלא פנימאה כו' שרש כל כב אותיות התורה) ו-38 (סוד פרשת קרח כנ"ל).

ו.

 ראינו לעיל שברוב המקומות בכתבי האריז"ל נאמר בפשטות שקרח הוא גלגול קין ומשה הוא גלגול הבל. אך יש מקום שבו נאמר שמיסודו כולל קרח בעצמו גם ניצוצות של הבל, כנ"ל.

סוד זה (שקרח מתיחס גם לקין וגם להבל, ועל כן דימה שהוא האיש המתאים ביותר לאחד את עם ישראל כנ"ל, יותר ממשה ששייך רק להבל) רמוז באופן נפלא בראש הפרשה:

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי". מהאות ה-ה של הפרשה מדלגים על ה ה אותיות (החל מה-ק של קרח) ומתקבל קין. ואזי מהאות ה-ב שלאחר מכן מדלגים על ב ב אותיות ומתקבלהבל! סוד הדילוג אם כן הוא ה ה ה ב ב ב (שבהכאה = 1000, סוד אלף אורות אליהם זכה משה במתן תורה).

בריבוע פרטי, ה ה ה ב ב ב = 87 = "אי הבל אחיך" = הבלים ("הבל הבלים אמר קהלת הבלהבלים הכל הבל"; "הבלים" סוד ב בחינות הבל, כנגד שתי התאומות שנולדו עמו, שבשביל התאומה היתירה הרג קין את הבל, כנ"ל) אותיות בלימה – "תלה ארץ על בלימה" ("תלה ארץ על בלימה" = בראשית, ראשית ותכלית כל התורה כולה). והנה, פלא נוסף, מיקומי 6 אותיות הנ"ל קין הבל: 5 10 15 17 19 21 = 87 = "אי הבל אחיך" וכו'! וכאשר נתחיל לספור את מיקומי אותיות הבל לאחר סיום קין אזי יהיו מספרי ששת המיקומים 5 10 15 2 4 6 =בלי, סוד בלי מה (ג פעמים יה, החסרים מהמנין הנ"ל)! הכל בסוד "עשר ספירות בלימה".

והנה, האותיות הפנימיות של הדילוג הנ"ל = 1107 = 9 פעמים 123, הבל במספר קדמי, שהוא קין פחות הבל (כמבואר לעיל). "ויקח… ל[וי]" (עד סוף הדילוג של ה ה ה ב ב ב) = 1428 = 6 צירופי רחל (על ידי חילוף ק ב-ל באותיות הל"ק של אח"ס בט"ע, סוד ספירת ההוד של ז"א – הודית קרח בנבואתו משה רבינו לעתיד לבוא, שאזי יקוים בו "צדיק כתמריפרח" סופי תבות קרח, כנודע – מתחלף קרח ברחלקרח = סוד רחל), ללמד שקרח ועדתו פגמו בבנין פרצוף רחל (= "לעשות" = אל פעמים הוי', התבה החותמת את מעשה בראשית) = חלק המילוי של קרח. כל אות בריבוע: ה ה ה ב ב ב = 87 = "אי הבל אחיך", במשולש = 54, דנ של אדני (כמבואר בפרשה הקודמת). ה ב היינו סוד זהב – ז = ה ב, כמו חלוקת שבעת הנרות במנורת הזהב, סמל של שבעה שרשי נשמות ישראל. בסוד הדילוג הנ"ל של קין הבל("ויקח… ל[וי]) יש 21 אותיות, ואכן חשבון הכל – 1428 – מתחלק ב-21: 1428 = 21 פעמים 68. 21 הנו שם אהיה ו-68 (הערך הממוצע של כל אות) = חיים = אהיה הויאהיה (סוד "אהיה אשר אהיה", כמבואר בכתבי האריז"ל). נצייר את 21 האותיות כמשולש של 6:

ו

י   ק

ח   ק   ר

ח   ב   ן   י
צ   ה   ר   ב   ן

ק   ה   ת   ב   ן   ל

הנה, 9 (3 פעמים 3) האותיות שב-3 פנות המשולש = 441 = אמת = אהיה פעמים אהיה (21 בריבוע; הערך הממוצע של 9 האותיות = 49 = 7 בריבוע). שאר האותיות = 987 = 21 פעמים 47 (13 ו-34), מספר ה"אהבה" ה-16. והנה, 18 (3 פעמים 6) האותיות שב-3 פנות המשולש (כאשר כל תוספת שורה של 3 אותיות היא כפולה של 7, ודוק) = 1176 = 48 במשולש = "יסוד היסודות ועמוד החכמות" כנודע. שלש האותיות שבאמצע – ברן = 252 = 7 פעמים 36 (לאהו פעמים ו) = "יברכך [הוי' וישמרך"].

יש כאן ג אותיות ק, סוד "קדוש קדוש קדוש". ק ק ק = 300 = 24 במשולש. מיקום אותיות ה-ק: 3 5 16 = 24. שאר האותיות = 1128 = 47 במשולש = 24 פעמים 47, ודוק.

ז.

 והנה, בפסוק הראשון של פרשתנו יש שתי תבות שהן כפולות של הבל וגם שוות זו לזו: "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן".ואבירם = ראובן = 259 = 7 פעמים הבל (סוד "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל" שיש כאן שבעה הבלים, שמהם נברא העולם).

והנה, רש"י פירש: "'ודתן ואבירם'. בשביל שהיה שבט ראובן שרוי בחנייתם תימנה שכן לקהת ובניו החונים תימנה נשתתפו עם קרח במחלוקתו, 'אוי לרשע אוי לשכנו'".

כמו שקרח שייך (כאן, בסוד "ויקח קרח" שלקח מקח רע לעצמו כנ"ל) לשרש קין, כן ראובן, בכור יעקב, שייך לשרש קין, בכור אדם הראשון. וכן איתא בכתבי האריז"ל:

"ראובן בכרי אתה". הנה קין הוא הבכור בנו של אדם הראשון והיה יעקב רוצה שיקח ראובן הבכורה של קין סוד "הלא אם תיטיב שאת וגו'" כמ"ש בזהר, וזהו שכתוב בלאה "ותקרא שמו ראובן" פי' רז"ל רא"ו ב"ן הראשון שנברא בעולם הוא קין שהוא ראובן בן אדה"ר וכשחטא ראובן נסתלקה ממנו ונתנה ליתרו כי ביתרו נתקנה נשמת קין כנודע. וזהו "ראובן בכורי אתה" אבל "יתר שאת" ר"ל יתרו נטל הבכורה הנקרא שאת ואם אתה היית זוכה היית נוטלה.

והוא קצת פלא, שהרי בכל המקומות מבואר שראובן שמעון לוי יהודה, ארבעת בניה הראשונים של לאה אמנו, עד שעמדה מללדת, הם בסוד המרכבה, חסד גבורה תפארת מלכות. נמצא שראובן (סוד אור בן, הרומז לאור שנברא ביום הראשון למעשה בראשית, שכנגד החסד) הוא כנגד החסד, שלכאורה הוא בחינת הבל כנודע. וכן מה שראובן (ואף קרח) חונה תימנה, הרוח המכוונת כנגד החסד, ימין, הבל. אבל הוא הדבר המבואר לעיל, שלקרח, וגם ראובן, יש שייכות גם לימין (הבל) וגם לשמאל (קין), ועל כן נדמה להם שהם נשמות כלליות ביותר, נשמות הראויות להנהיג ולאחד את עם ישראל (יותר ממשה ואהרן).

עוד רמז (מובהק) לקשר בין ראובן לקין – בכור קין הוא חנוך וגם בכור ראובן הוא חנוך! נמצא שקרח הוא סוד ראשי תבות קרח ראובן חנוך, קרח ראובן חנוך = 651 = "ויקח קרחבן יצהר בן קהת בן לוי" כנ"ל.

והנה, קרח = 7 פעמים אליאב. ואבירם הוא סימן לכל החולקים על משה ואהרן: א – קרח,ב – דתן ואבירם, ירם – "חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם". אבירם = 253 = 22 במשולש (אליאב = 4 פעמים 22). "דתן ואבירם" = תשובה, ולעיל ראינו שקרח במספר קדמי = תשובה תשובה, וד"ל.

והנה, ברמז הנ"ל של קין הבל בדילוג של ה ה ה ב ב ב אותיות, הרי ה ב הן שתי האותיות הראשונות של הבל! מתבקש אם כן להתבונן בשלש האותיות שתופענה בדילוגים של ל ל לאותיות מסוף דילוג הבל הנ"ל (ובכך להשלים את הבל להב הלב = אלףפלא, וד"ל):

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן. ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם". לאחרקין הבל באות אותיות ביע. למה הדבר רומז?

ביע כמובן רומז לשלשת העולמות התחתונים בריאה יצירה עשיה – "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". נמצא שאת שני שרשי קין והבל, ששניהם בעולם האצילות – שרש קין בסוד "כל הנקרא בשמי" (ששמו נקרא על שם קונו, כמו שאמרה חוה בשעת לידתו "קניתי איש את הוי'", עולם האצילות נקרא בכלל "עולם הקנין" [סוד "כל הנקרא בשמי" שעשר ספירות בלימה דאצילות הן בסוד רזא דשמיה כנודע], ושם ה' הוא "קנה שמים וארץ" וד"ל) ושרש הבל בסוד "ולכבודי" (מלכות דאצילות בפרט, "כבוד נברא", וכידוע מרבי ישראל מרוזין זצ"ל שהבל הוא ראשי תבות "הכל ברא לכבודו"; הבל חטא בהסתכלו בכבוד בגסות הרוח כנודע) – צריך להמשיך וגלות מטה מטה בעולמות התחתונים בי"ע, ועד שהארץ התחתונה תאיר מכבודו (שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו, נמצא ש"הכל הבל", וד"ל).

במספר קטן, קין = 7 והבל = 10, סך הכל 17, כנגד 17 התבות של הפסוק הראשון: "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן" (ובו חןאותיות – סוד "חן טוב" אותיות בטחון; קרח ועדתו פגמו בבטחון עצמי מופרז, ואילו משה רבינו מצטיין בבטחון דקדושה, בטחון מתוך בטול, כמבואר במ"א, ודוק). 17 הוא טוב, אבל הוא גם כן אוי – "אוי לרשע ואוי לשכנו" כנ"ל (שבט ראובן = רשע, וד"ל).

הבל הוא סוד אור ישר (חסד, ימין) ואילו קין הוא סוד אור חוזר (גבורה, שמאל). במ"ק קין= 7 = הב דהבל (כנ"ל), קי = בן = ה. והסוד: הב דהבל היינו התפשטות ה חסדים דרך הקצוות דז"א, ואחר כך ה-ב שבו הוא סוד ב הכוללים דיסוד ומלכות. אחר כך ה-ל שבו הוא המשכת המלכות דאצילות להאיר (בבחינת הבל, הארה בעלמא) בהיכל קדש קדשים דבריאה, הכולל ג"ר. אחר כך נמשך עוד הבל עד להיכל קדש קדשים דיצירה ועוד הבל עד להיכל קדש קדשים דעשיה, כמבואר היטב בסוף חלק ראשון דתניא, עיי"ש. אך קין הוא בסוד אור חוזר כנ"ל. ה-ק שבו היינו כנגד ספירת המלכות ש"רגליה ירדות מות" כנ"ל, ה-ישבו כנגד ספירת היסוד, וה-ן שבו כנגד העליה דרך ה קצוות דז"א ועד לשרש ה-ן בחמשים שערי בינה ועד לשער ה-ן שבו("אני בינה לי גבורה" דשרש קין, כאשר כל אור חוזר חוזר לקדמותו ממש, וד"ל).

והיינו שברמז הנ"ל – קין הבל ביע (הכל על פי ג דילוגי הבל – "הכל הבל"; קין הבל ביע = 279 = ק, האות הראשונה, במילו במילוי: קוף וו פא; הערך הממוצע של כל אות = אל – "ויקרא שם בשם הוי' אל עולם", "ויקח קרח" בריבוע פרטי = אברם פעמים אברהם – "אברם הוא אברהם", תיקון הבל, וד"ל) קין עולה ב"רצוא" עד לשער הנון דבינה ואזי הבליורד ב"שוב" עד לעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו – להאיר את כבוד הוי' (כבודפעמים הוי' = ארץ ישראל) בכל העולם כולו ("עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות"). "צדיק כתמר יפרח" ואזי "ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ" ["צדיק כתמר" = "ממכון שבתו" = "ויקח קרח" "ויקח קרח"; "ממכון שבתו השגיח" = "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד"; ביחד, "צדיק כתמר יפרח" "ממכון שבתו השגיח" = היהלום של 48, "אי הבל", פעמיים "יסוד היסודית ועמוד החכמות"), וד"ל.

עד סיום הסימן הנ"ל – קין הבל ביע – יש 111 = הבל להב הבל אותיות בפרשה, מספר ברית, בציור:

ו  י  ק  ח  ק  ר  ח  ב  ן  י

צ  ה  ר  ב  ן  ק  ה  ת  ב

ן  ל  ו  י  ו  ד  ת  ן

ו  א  ב  י  ר  ם  ב

נ  י  א  ל  י  א

ב  ו  א  ו  ן

ב  ן  פ  ל

ת  ב  נ

י  ר

א

ו

ב

ן  ו

י  ק  מ

ו  ל  פ  נ

י  מ  ש  ה  ו

א  נ  ש  י  ם  מ

ב  נ  י  י  ש  ר  א

ל  ח  מ  ש  י  ם  ו  מ

א  ת  י  ם  נ  ש  י  א  י

ע  ד  ה  ק  ר  א  י  מ  ו  ע

ארבע הפנות = 156 = יוסף = ו פעמים הוי' ב"ה. שתי הנקודות האמצעיות של שני המשולשים – י י – ביחד עם הנקודה האמצעית של כל הציור – ו = יוי = 26, הוי' ב"ה. כל זהנקודות יחד = 182 = יעקב = ז פעמים הוי' (הערך הממוצע של ז הנקודות). השורה העליונה והשורה התחתונה = 1000. בציר האמצעי יש יא אותיות, כנגד יא סממני הקטרת.ה האותיות שבאמצע = 111, מספר כל האותיות שבציור ומספר ברית כנ"ל. שאר ו האותיות = 421, שאף הוא מספר ברית. כל הציר = 532 = כח פעמים 19, ק במ"ס (מחזור גדול פעמים מחזור קטן; נמצא שסוד האות ק של פרשתנו הוא סוד המחזור קטן, שעל פיו נקבע הלוח העברי, סוד הזיווג של השמש והירח, ועד שלעתיד לבוא יהיו החמה והלבנה, המשפיע וממקבל, שוים בקומתם – "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים" (לבנה = "אי הבל אחיך", חמה = יצהר במ"ס, לבנה חמה ר"ת לח, 38, קרחסוד קי פעמים י, ירח, וד"ל). תן לחכם ויחכם עוד.

השארת תגובה