המקדש בפרשת נח – יוסף פלאי

הקשר בין פרשת נח לענייני המקדש.

בפרשת בראשית עסקנו בקשר בין בריאת העולם והאדם לבין מקום המקדש. גם הוזכר כי המזבח במקדש "הוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא" (כלשון הרמב"ם). אכן, קרבנו של אדם הראשון אינו מפורש בתורה, וגם קרבנות קין והבל נזכרים ללא מזבח – מה שאין כן קרבנותיו של נח.

נח וניחוח

האזכור המפורש הראשון בתורה להקרבת קרבנות על המזבח הוא לאחר המבול: "ויבן נח מזבח לה'… ויעל עולות במזבח". לאחר שבנה את התבה, נח ממשיך לבנות, והפעם מזבח, ואת הבהמות הטהורות שהציל במבול הוא מעלה עליו קרבן. כאן גם מופיעה לראשונה קבלת הקרבן בלשון "וירח ה' את ריח הניחוח" (הלשון הרגילה ביחס לקרבנותיהם של ישראל), ועל-ידי עבודת הקרבנות חוזר העולם ומתבסס: "ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם".

לפי חז"ל, המזבח הזה נבנה בהר המוריה: "ר' אליעזר בן יעקב אומר על מזבח הגדול שבירושלים, ששם הקריב אדם הראשון" (בראשית רבה). "הוא המזבח שבנאו אדם הראשון בזמן שגורש מגן העדן" (ע"פ "תרגום יונתן"). כשם שבריאת האדם קשורה למקום המזבח, כך חידוש העולם בימי נח נעשה במקום זה. נח חוזר ובונה את מה שנבנה בימי אדם הראשון ונתקלקל אחריו, "ההוא מזבח דאקריב ביה אדם הראשון הוה. אי הכי אמאי 'ויבן'? אלא בגין דחייבי עלמא גרמו דלא קיימא בדוכתיה, כיון דאתא נח כתיב ביה ויבן" [תרגום: אותו מזבח שהקריב בו אדם הראשון היה. אם כך, למה 'ויבן'? אלא מפני שחייבי העולם גרמו שלא יעמוד במקומו. כיון שבא נח כתוב בו 'ויבן'. זוהר פרשת נח].

שם ושלם

לפי חז"ל, גם שם בן נח קשור במיוחד למקום המקדש. לאחר שאברהם אבינו חוזר מן המלחמה בארבעת המלכים, יוצא אליו "מלכי צדק": "ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לא-ל עליון". "שלם" היא ירושלים, כתרגום אונקלוס במקום, ומיהו מלכי צדק? "מדרש אגדה, הוא שם בן נח… 'לחם ויין' – מדרש אגדה, רמז לו על המנחות [-לחם] ועל הנסכים [יין] שיקריבו שם בניו" (רש"י). ואילו אברהם מצדו נתן מעשר למלכי צדק, "והרמז לאברהם מזה, כי שָם יהיה בית אלהים, ושם יוציא זרעו המעשר והתרומה, ושם יברכו את ה'" (רמב"ן).

המפרשים נחלקו האם ירושלים היתה שייכת מתחילה לנחלת שם, כדעת רש"י, או לנחלת כנען (מבני חם) אלא ש"שם בן נח הלך מארצו לירושלם לעבוד שָם את ה', והיה להם לכהן לאל עליון", כדעת הרמב"ן. על כל פנים, מכאן למדנו שמאז ומעולם נודעה מעלת המקום הזה, כדברי הרמב"ן: "כי מאז ידעו הגוים כי המקום ההוא מבחר המקומות באמצע הישוב, או שידעו מעלתו בקבלה[=מסורת] שהוא מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, ששם שכינתו של הקב"ה שנקרא צדק". במלים פשוטות, מלך ירושלים נקרא "מלכי צדק" – כמו גם "אדוני צדק מלך ירושלים" בספר יהושע – מפני שהמקום עצמו נקרא "צדק"! ובמדרש: "המקום הזה מצדיק את יושביו, מלכי צדק, אדוני צדק, צדק נקראת ירושלים שנאמר צדק ילין בה".

מכל מקום, השם שנשאר לדורות מאותם הימים הוא "שלם" – ובדברי חז"ל "שם קרא אותו שלם" (בראשית רבה נ"ו) – וממנו מורכב השם "ירושלם".

ולסיום, כדאי לחשוב על ההקשרים הבאים: נח מוצא מנוח ומנוחה לאחר המבול, ובונה מזבח במקום המקדש, ושם בנו הוא כהן בעיר שלם. כל זה מזכיר את שלמה המלך שזכה לבנות את המקדש בירושלים לאחר שה' הניח לו מכל אויביו מסביב.

השארת תגובה