הרבי הלוחם – מערכת

על האדמו"ר ר' שמואל שלמה מראדזין זצ"ל. ל-כ"ט באייר

בכ"ט באייר ה'תש"ב נהרג עקד"ה האדמו"ר ר' שמואל שלמה מראדזין זצ"ל. ר' שמואל שלמה היה בן לשושלת המפוארת של אדמו"רי איז'ביצא-ראדזין, נכדו של בעל התכלת, וחתנו של הרבי מאמשינוב. לאחר פטירת אביו, ר' מרדכי יוסף אליעזר, עמד בראש חסידי ראדזין והוא בן עשרים בלבד, אך בעל דמות כבירה של מנהיג; עצמאי, ישר-דרך ואינו נושא-פנים, ונחלץ לעזרת כל נצרך ונדכא.

הוא לא אהב את גינוני האדמורו"ת החיצוניים, והיה חובש כובע עממי פשוט, ופעם אמר: מגבעת רבנית ניתן לסובבה לכל צד, ואילו כובע פשוט עם מצחיה מן ההכרח ללובשו בכיוון אחד בלבד, לפנים ולא לאחור…

שנותיו האחרונות של ר' שמואל שלמה הן פרק נורא-הוד של קידוש השם. שבועיים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, פיזר הרבי את הישיבה הגדולה שהקים בעשר-אצבעותיו, בכדי שהתלמידים יגיעו לביתם בשלום. עם פרוץ המלחמה, הפך את חצרו וחדריו למקלט לפליטי חרב ורעב, להשיב נפשם של אלפי יהודים. בהמשך ברח הרבי לגיטו בוולודאווה, שם ארגן את חיי היהודים, ברוחניות ובגשמיות, ובגמילות-חסד לחיים ולמתים. חסידיו רצו להבריחו מאירופה, אך הוא סרב לנטוש את אחיו.

כבר מתחילה דרש הרבי להתנגד לגרמנים ולא לשתף פעולה איתם בכל צורה, ולבסוף אף קרא להצטרף לפרטיזאנים. הוא דרש מראשי ה"יודנראט" שלא לשתף פעולה עם הגרמנים, ולציבור קרא שלא לציית ליודנראט. בימיו האחרונים, חיפש הרבי 50 אנשים שיסכימו לצאת איתו ליערות ולהלחם בגרמנים, אך רק מעטים העזו להענות לקריאתו.

בעקבות מלשינות, נאסר הרבי בידי הגרמנים שחפשוהו זמן רב, ובערב ר"ח סיון הוציאוהו להריגה. ברגעיו האחרונים עוד ירק בפני הארורים, ונשמתו יצאה בסערה והוא כבן ל"ג. ה' יקום דם הקדושים וזכותם תגן עלינו.

השיר על הרבי מראדזין

משורר השואה יצחק קצנלסון הי"ד, כתב את "השיר על הרבי מראדזין", פואימה בת 1200 שורות על דמותו ומעשיו של הרבי. וכך נכתב שם על שעותיו האחרונות של הרבי:

..ונקרא הרבי אליהם ונחקר –
אולם לביתו הרבי לא חזר.
הזהירה, שדלה אותו הרבנית:
"אל תלך!" הרבי בפניה הביט
ויצעק בכעסו "יהרגוני אפוא!"
ומיד בערגה: "לו אזכה לסופו
של ר' עקיבא, ויסורק בשרי
במסרקות של ברזל…
 
הוי, אשתי, אל דברים
אל תבכי ואל נא תחטאי לאלהים,
אזכה נא, כר' עקיבא כי אהי…
בעד יהודַי, בעד השם… מאושר!"
והלך הרבי ולביתו לא חזר.

אמנם כבר העירו שיפה הוא השיר אך המציאות יפה עוד יותר (עד כמה שניתן לשייך לכאן את המושג יופי). קצנלסון תיאר בשירו מסירות-נפש פאסיבית יחסית, ואילו למעשה הותיר הרבי מראדזין, בדבריו ובמעשיו, את הצוואה הקדושה של "קום עשה" – הלחמו!

על פי: ש"ז שרגאי, בנתיבי חסידות איז'ביצא-ראדזין.

כתיבת תגובה