ה"שדי חמד" – מערכת

לכ"ד כסלו, יום פטירתו של הגאון ר' חיים חזקיהו מדיני זצ"ל, הידוע בפי כל כבעל ה"שדי חמד".

ר' חיים חזקיהו נולד בירושלים בשנת ה'תקצ"ה ומגיל צעיר ניבאו לו גדולות, ואכן הוא הוסמך להוראה כבר בהיותו בן י"ג שנים! בחתונתו השתתפו כמעט כל גדולי הדור של א"י, כפי שהעיד בעצמו.

משנפטר אביו נאלץ לעבור לקושטא למחיתו ומחית משפחתו, וסירב לקבל את משרת הדיינות שהוצעה לו שם. רק בתום 13 שנה, ולאחר הפצרות רבות, הסכים לקבל את הרבנות בעיר קראסובזאר המצויה בקרים שברוסיה. למרות מות בנו יחידו, ומחלה קשה בעיניו ממנה לקתה ראייתו, החל לכתוב את ספרו הידוע בעל י"ח החלקים, "שדי חמד", שעל שמו נקרא. בספר ענקי זה אסף וקיבץ ממאות ספרי ראשונים ואחרונים, שו"ת ופוסקים וסידרם עפ"י ערכים. זוהי מעין אנציקלופדיה הלכתית לפי א-ב, אך אין היא יבשה אלא חיה ותוססת, מלאה דיונים לרוחב ולעומק.

בשנת ה'תרנ"ט החליט לפרוש מכהונתו ולעלות לארץ ישראל. חפץ היה לשבת כאחד מן העם בירושלים, ולהשלים את ספרו, ולמרות רצון זקני ירושלים למנותו ל"ראשון לציון", הצליח "להמלט" מהרבנות ולהמשיך לחיות בדרכו הצנועה. אמנם משנפטר רבה של חברון, נענה לבקשת רבניה וקבל את משרת הרבנות של העיר. הוא יסד שם את ישיבתו (ב"בית רומנו" של היום), ופעל נמרצות בכל הקשור ללימוד התורה של תינוקות בית רבן. בפי אנשי חברון כונה בשם "הגאון", וידוע היה במעשי הצדקה הגדולים שלו. תמיד עשה הכל על מנת שלא יטרחו בגללו, כך למשל נהג להיכנס לתפילה תמיד ב"ברוך שאמר" על מנת שלא יקומו לכבודו. משמלאו לו שבעים נפל למשכב למשך ששה שבועות, והכל התפללו ימים כלילות לרפואתו. בערב חנוכה, שהיה גם ערב שבת קודש, נשבה ארון הקודש ונפטר ה"שדי חמד".

מלבד כרכי ה"שדי חמד", הופיעו דברי תורתו בספרים "אור לי", "מכתב לחזקיהו" ו"פקועות שדה". יהי רצון שזכותו וזכות ישני חברון תעמוד לימין תושבי חברון היקרים, ולעם ישראל כולו.


על לימוד הזוהר 

על דבר אשר יחשוש כבוד תורתו בהעתקת הזוהר ללשון הקודש.. אין אני רואה בזה שום חשש… ועל דבר אשר יחשוש כ"ת אולי ילמדו בספרו העתקת לשון הקודש ולא לשון הזוהר, וכתב כ"ת שאפשר שיש טעם כמוס שנתחבר הזהר בלשון ארמית דוקא – הנה על דעתי שמה שנתחבר הזוהר בארמית אין זה משום שרצו שיהיו הדברים סתומים להיותם סתרי תורה, שהרי הזוהר הוא מקור יסודות האמונה שלנו… וגם אין לומר שיש קדושה יותר בארמית מבלשון הקודש… [אלא] שהלשון חול שלהם היה ארמית.. וכל מה שרצו שיהיה מובן לכל תקנו לומר בלשון ארמית… וכל זה לדידהו אבל לדידן בודאי מוטב היה שספר הזוהר יחובר בלשון הקודש המובן לנו יותר.

ומה שהביא כ"ת דברי האזולאי לסמוך עליו שלימוד הזוהר מסוגל לתיקון הנשמה אף אם אינו מבין מה שלומד, וכתב כ"ת שאפשר שלשון הארמי גורם התיקון, ואתפלא על זה, כי אין שום סברא לומר שדוקא לשון ארמית מסוגל לזה. וכוונת האזולאי.. שהלומד בזוהר ומגיע לסודות העמוקים שאינם מובנים לכל אל יפסיק למודו… אבל טוב יותר ויותר ללמוד בהבנה ומחוייב האדם להשתדל בזה לחזור אחר רב להבינו…

הסכמת ה"שדי חמד" לתרגום ספר הזוהר לעברית ע"י ר' יהודה רוזנברג

כתיבת תגובה