ויאמר בני גד ובני ראובן – ר' הלל ליברמן הי"ד

מתוך הספר אהבת-הארץ.

"ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה" (במדבר לב, כה).

בכל הפרשה הזו נאמר: "ויאמרו בני גד ובני ראובן" – לשון רבים, ומה נשתנה כאן שנאמר: "ויאמר בני גד ובני ראובן" בלשון יחיד?

אך תחילה צריך להבין כי כשבאו בני גד ובני ראובן למשה ובקשו להתנחל בעבר הירדן. ענה להם משה רבינו "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה"? נמצא כי כל התוכחה של משה רבינו לבני גד ובני ראובן היתה כי ראה במבוקשם (יחד עם כל המעלות שבה) סטיה מהערבות הכלל ישראלית – שהיא היסוד להורשת הארץ והתעסקות בצרכים הפרטים שלהם. כל תוכחת משה רבינו היתה מכוונת כדי לעורר ולגלות בתוכם את נקודת הערבות.

לכן, לאחר תוכחת משה רבינו – ובמיוחד מה שאמר להם: "והייתם נקיים מה' ומישראל" – ענו כולם כאיש אחד: "ויאמר" – בלשון יחיד – "בני גד ובני ראובן…", ללמדנו שהבינו את טעותם ותקנו זאת על-ידי שנהיו ערבים זה לזה.

ועל כן פרשה זו מופיעה בתורה במקום זה – בהכנות לקראת הכניסה לארץ – ללמדנו כי מה שנשתנתה ארץ ישראל מחוץ לארץ (עבר הירדן) הוא בכך שבארץ ישראל כל ישראל ערבים זה לזה. ולכן ההכנה הראויה לקראת הכניסה לארץ היתה על-ידי בני גד ובני ראובן – ועל ידם זכו כל ישראל לעלות בדרגה, ועתה עמדו כולם הכן לרשת את הארץ.

ואולי אפשר להוסיף כי דוקא על-ידי ערבות זו של בני גד ובני ראובן – שבטאו את ערבותם בכך ש"ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם" – זכו שקדושת ארץ ישראל תחול גם על נחלתם שקבלו בעבר הירדן המזרחי לאחר שנכבשה קודם לכן ארץ ישראל עצמה.

השארת תגובה