ר' אייזיק מהאמיל – מו"ר הרב יצחק גינזבורג

לכ"ו אייר, יסוד שביסוד, יום פטירתו של ר' אייזיק מהאמיל, מגדולי חסידי חב"ד. מעובד מדברי מו"ר הרב יצחק גינזבורג שליט"א.

רבי אייזיק היה מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן (שהתבטא ביחס אליו שהוא "החייל המובחר שלי"). לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, רבי אייזיק בחר לו את אדמו"ר האמצעי כרבי. לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, רצו למנות אותו לרבי. הוא כבר לבש את הבגדים והרגיש ש"נפתחים לו השמיים" אלא שאז פתאום האיר לו מה שאמר לו פעם האדמו"ר הזקן – "אייזי'ל, תגמול חסד עם הצאצאים שלי", והבין שהוא לא צריך להיות רבי. בסופו של דבר הצמח צדק, שהיה צעיר ממנו בהרבה, היה לרבי.

רבי אייזיק אמר כי אצל כל אחד יש ויתור מסוים בהתמסרות לחסידות, וכדוגמה אמר על עצמו שאם היה משקיע את עצמו אך ורק בלימוד הנגלה הוא היה כמו הש"ך והט"ז, אך הוא העדיף להתמסר ללימוד החסידות. ואכן, הוא נחשב ה"משכיל", בה' הידיעה, בחסידות. הוא השאיר אחריו עשרה מאמרים עמוקים (מלבד ספרו "חנה אריאל") שהחשוב שבהם הוא "מאמר השפלות והשמחה".

רבי אייזיק האריך ימים עד "יסוד שביסוד" בשנת תרי"ז. לפני הסתלקותו אמר שרואה שחושך בא לעולם ומה שיכול להציל את המצב זה רק 'סדר חדש' (א נייע סדר). החסידים פרשו שהכוונה שיש את הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן – כנגד עתיק, אריך וחכמה – וצריך כנגד זה סדר חדש.

מסופר שפעם ישבו רבי אייזיק מהומיל ורבי הלל מפאריטש בהתוועדות חסידים. נתגלגלו הדברים לדבר אודות דרגותיהם השונות של נשיאי חב"ד. רבי אייזיק מהומיל, שהכיר אישית, כחסיד מקושר ומסור, את שלשת האדמורי"ם הראשונים של חסידות חב"ד, התבטא כי לאדמו"ר הזקן היתה רוח הקודש כל היום, לאדמו"ר האמצעי היתה רוח הקודש בכל עת שרצה בכך ונצרך לכך, ולאדמו"ר הצמח-צדק יש רוח הקודש כמה פעמים במשך היום. הגיב רבי הלל מפאריטש, מתוך 'הקפדה' על כך שחברו, רבי אייזיק, מעיז 'להעריך' את דרגות הרביים: וגם לך, ר' אייזיק, יש רוח הקודש?! השיב רבי אייזיק: רוח הקודש אין לי, אבל 'מבינוּת' ברוח הקודש יש לי.

'מבינות' זו של רבי אייזיק היא בעצם השגה פנימית ברבי. יש חסיד שעיקר החיות שלו ברבי הוא מצד הנסים, המופתים, שהוא רואה אצל הרבי. אך אצל רבי אייזיק, ה'אב-טיפוס' של המשכיל, ההשגה והמבינות היא בפנימיותו ומהותו של הרבי.

ע"פ שיעור כ"ו אייר תש"נ; פנים אל פנים עמ' מ' ועוד
מתוך העלון 'הרכבת נוסעת'

כתיבת תגובה