שובה ישראל – הרב יצחק שפירא

בראש השנה יש כח לראש שׁוֹנֶה.

מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כוחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשַנֵה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים, ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה. (הלכות תשובה לרמב"ם ב, ד)

אין מדובר כאן על מעשה התשובה עצמו. התשובה עצמה ביסודה היא עזיבת החטא, חרטה עליו, וקבלה לעתיד שלא לעשותו. כאן מדובר על "דרכי התשובה", הדרכים שבהם ראוי לו לעושה תשובה לנהוג. אם כן, מה הפירוש "ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו"? ומהו "משנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה"? והרי את החטא עצמו כבר עזב לגמרי!

עזרה ראשונה או טפול שורש

אלא שהתשובה, גם כשהיא באה על חטא מסויים, או חטאים מסוימים, צריכה להיות מקיפה ושורשית יותר. אמנם בתחילה צריך לזהות את החטא עצמו, להכיר בכך שיש כאן נקודה לא טובה, ובהתאם לכך לעזוב את החטא לגמרי. זהו היסוד, אך אין להסתפק בכך. יש להמשיך הלאה, כדי לזהות את שרשי החטא ולטפל בהם.

התשובה הראשונית היא כ"עזרה ראשונה" לפצוע המוטל לנגד עינינו והמאבד דם במהירות. במצב כזה אסור להתמהמה, יש לעצור את שטף הדם ולחבוש את הפצע. אך לאחר מכן חייב לבוא השלב של הטיפול היסודי, וטיפול זה כבר אינו פשוט, כאן כבר צריך את הדרג הרפואי המקצועי, היודע לאבחן ולטפל כראוי.

לאחר ההודאה בחטא ועזיבתו, צריך להתחיל לחשוב מה גרם לחטא; אולי נמצאים בקרבי פגמים נסתרים יותר, שרק מצאו להם ביטוי בחטא הגלוי והידוע. אולי החטא הידוע אינו אלא סימפטום למחלה פנימית ועמוקה. כעת צריך להתחיל לעסוק ב"דרכי התשובה" שבהן נגיע לרפואה שלמה, פנימית ויסודית.

הגלוי והנסתר

אמת, אין זו משימה קלה למצוא את הפגמים הנסתרים. ובאמת גם אין נדרש מן האדם מה שמעבר ליכלתו. "את שאינם גלויים לנו, לפניך הם גלויים וידועים", ו"על רחמיך הרבים אנו בטוחים" שתזכנו להטהר גם ממה שאינו גלוי וידוע.

ומכל מקום, כדי לשוב בתשובה שלמה על החטאים הידועים, צריך לעקור אותם משרשם. אם האדם חוזר רק למצב שלפני החטא, אולי ישוב ויפול לאותו החטא, אולי היה זה "מקום מועד לפורענות" שאיננו "מרוחק בעצם" מן החטא. יש לצאת מתוך "הנחת עבודה" שהמצב שאיפשר את הנפילה לא היה מצב מתוקן, כנראה כבר אז לא היתה חציצה מהותית בין האדם לחטא, ולכן עכשיו יש "להתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו". יתירה מזו, צריך להניח שהיה פגם יסודי לא רק בנוגע לחטא המסויים עצמו אלא בדרך החיים בכללה, ולכן כעת יש לשנות "מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה".

לשנות את השם

וברובד עמוק יותר, סוד כוחה של התשובה נעוץ ביכולת שלנו להיות משוחררים. אם אני מחוייב לחיות בתוך אותה המציאות שבה הסתבכתי ונאחזתי בחטא, אזי אין לי נקודת אחיזה טהורה המאפשרת לשנות ולתקן. אולם כאשר אני יכול "לשנות את שמי" לגמרי, לומר "איני אותו האיש שעשה אותן המעשים" – אז אינני משועבד למציאות שהלכה והתדרדרה, אז אני יכול באמת לפתוח דף חדש.

לכן הזמן המתאים לתשובה הוא סביב ראש השנה, בזמן בריאת העולם, "זה היום תחילת מעשיך". הכח לשנות את מעשינו נובע מזה שהעולם כולו נברא מחדש, ולכן יכול גם כל אחד לברוא את מציאותו מחדש ולשנות את מעשיו כולם לטובה ולדרך ישרה. בראש-השנה אנו מגלים "נקודת ארכימדס", נקודת משען מחוץ לשגרת החיים המוכרת, המאפשרת לנו לשנות את מסלול חיינו, "לשנות את השם" ולהתחיל מחדש.

אמנם, גם כשמשנים את השם, הרי האדם הוא אותו האדם. אין "זורקים לפח" את האישיות היסודית כולה, אלא "משנים שם" – דרכי ביטוי, התנהגות ואופי. בראשית השנה מגלים את נקודת-העומק המאפשרת שיפוט מחודש והחלטה איתנה תחת איזה שם להמשיך את מסלול החיים.

תשובה ציבורית

וכך גם במישור הכללי-הציבורי. אם מגלים אנו פגמים וחטאים ועוונות ופשעים במערכות הצבוריות, לא די להתמקד בתיקון החסרון הגלוי. ראשית, יש לחפש את שרשי החסרון, ובנוסף, להיות מוכנים להתחיל ממש מחדש, ללא מחוייבות הכרחית למה שהיה עד כה. אם אנו מבינים שמערכות שלמות במדינה לוקות בחסר, עלינו להתחיל לחשוב כיצד לעצב מחדש את המערכות, לקרוא להן שם חדש. מתוך נקודת המבט של ראשית-השנה, ניתן להחליט על התחלות חדשות, אם על-ידי שימוש בחומרי-הגלם הישנים שיקבלו "פנים חדשות", ואם על ידי יצירת דברים חדשים לגמרי.

 תכלה שנה וקללותיה. תחל שנה וברכותיה.

השארת תגובה