אף אחד לא מכריח אותך… | מייל שבועי פרשת כי תצא תש"פ

בס"ד

"כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו הוי' אלקיך ושבית שביו".

פרשת כי תצא פותחת בתיאור המלחמה שלנו עם אויבנו. בחסידות נהוג לפרש שהמלחמה המדוברת היא המלחמה הפנימית וההתמודדות עם היצר העוברים על כל יהודי, יום-יום.

כיצד נתווך את זה עם פשט הפסוקים? יתרה מכך – כיצד פשט הפסוקים והפירוש הפנימי מסייעים זה את זה? על כך במאמר השבוע.

מי מנצח?

כיצד אנו יוצאים למלחמה?

באופן פשוט, כשאנו יוצאים ומנצחים במלחמה הנטיה היא לייחס את הניצחון לעצמנו. אולם, התורה מזכירה לנו – 'ונתנו ה' א-להיך בידך…'. כלומר, 'בעל הבית' על המלחמה הוא ה', וכשירצה, יתן את אויביך לפניך ותוכל לנצחם.

מבטו של ה' על המלחמה שונה לגמרי ממבטנו, וכשמסתכלים מעיניו של ה' – כל המלחמה נראית שונה.

אנו נאמר כבר כעת, כי המבט שלנו על מלחמת היצר שבתוכנו, ממש דומה למבטו של ה' על המלחמה החיצונית.

כיצד?

מבפנים או מבחוץ?

מה ההבדל בין מלחמותינו החיצוניות לבין מלחמתנו עם היצר?

הבעיות שיוצרות את המלחמה החיצונית אינן תלויות בנו. משכך, כשאנו נלחמים אין לנו כל כך שליטה על הגורמים מסביב.

לעומת זאת, במלחמת היצר – כל הבעיות הן בתוכי. היצר הטוב והיצר הרע – שניהם כחות בתוכי, ואני שולט ומנהל את המלחמה.

בשביל ה', כל מה שיש בעולם נתון בתוכו, אין דבר כזה משהו שנמצא מחוץ לה', חלילה, לכן גם המלחמות הכי גדולות הן בעצם מלחמות בין כחות שונים 'בתוך' ה', ממש כמו מלחמת היצר שלנו.

ה' תמיד מנצח?

ה' בעצם אומר לנו – מכיון שאתם העם שלי ובחרתי בכם, אתם יכולים גם להסתכל על כל העולם מנקודת מבטי – מלמעלה, כאילו אתם לא חלק מהמשחק, ומכיון שכך – מובטח לכם שתנצחו במלחמה, כפי שאני רוצה.

רגע, אבל לא תמיד עם ישראל (וה'…) מנצח במלחמות החיצוניות?

ושאלה שניה – גם בתוכנו, הרבה מאוד פעמים אנו מרגישים שאנו לא מצליחים לשלוט במלחמת היצר!

לפני שנענה, נסביר בכמה מילים את מלחמת היצר.

אף אחד לא מכריח אותך!

אמרנו שבמלחמת היצר האדם צריך להרגיש שהמלחמה בתוכו ושאין שום דבר מחוץ לו שמאיים עליו, וממילא הוא בעל הבית על מה שמתחולל במלחמה הזו.

כיצד נצליח להרגיש כך?

היצר הרע הוא זה שנותן לנו הרגשה של אילוץ – שאנו חייבים להימשך אחרי החלקים הרעים שבתוכנו. לעומת זאת, היצר הטוב הוא החלק בו אנו מרגישים בעלי בחירה חפשית, בה אף אחד לא יכול להכריח אותנו נגד רצוננו.

הבחירה החפשית הזו מגיעה מה', בעל הבחירה האמיתי.

כל הבעיה מתחילה כשאנו חושבים שהכח לבחירה בטוב מגיעה מתוכנו, ואז, כשמגיעים דברים מבחוץ המפתים אותנו ללכת אחריהם אנו מרגישים שהם יותר חזקים ממנו.

אבל אם נזכור את היותנו 'חלק אלוק ממעל ממש', מחוברים לה' ופועלים מכוחו, עד שהוא החלק הכי פנימי שלנו, שנמצא איתנו ולוחם את מלחמתנו – אכן נצליח לממש את הבחירה החפשית הזו, להסתכל 'מלמעלה' ולהיות בעלי הבית על מלחמתנו הפנימית.

כי הוא הנותן לך…

כך בדיוק גם במלחמות החיצוניות:

אם אנו מסתכלים רק מנקודת מבט 'עולמית', בה אנו מרגישים רק כחיילים בתוך המשחק, הגיוני שנפסיד בהרבה מאוד מלחמות.

אך כשאנו זוכרים שבנו בחר ה', ונתן לנו יכולת 'להתרומם' מהמציאות התחתונה ולהסתכל על הכל מנקודת המבט שלו – אף אחד לא מאיים עלינו ואנו יכולים לנצח את המלחמות.

שתי מלחמות, פיתרון אחד.

לאחר שאמרנו את כל זה – מובן הקשר בין שני הפירושים:

הבעיה שמולידה גם את הבעיות הכלליות של עם ישראל וגם את הבעיות האישיות בהן שקוע כל אחד, היא השקיעה בתאוות העולם.

כשאנו שקועים בתאוות אנו נהיים 'כבדים', מרגישים שהיצר בתוכנו חזק ממנו, וגם שהגוים מסביב חזקים, ובעצם שוכחים שה' – שנמצא מעל כל זה ובבחירתו החפשית יכול לנצח כל מלחמה – בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את הכח ששום גורם לא יכריח אותנו – לא אומה חזקה ולא יצר הרע שבתוכנו.

שנזכה להרגיש שיש לנו בחירה חופשית לנצח את כל המשיכות הרעות שיש, בפנים ובחוץ, ואותה בחירה חפשית נותנת לנו להחליט לא להיות מתחת הגוים, אלא להיות אלו שחיים חיים אלקיים שמחים וחפשיים, וממילא גם הגויים יוכלו לקבל מכך ולחית חיים מוארים באור ה'.

שבת שלום!

בית 'עוד יוסף חי'.

 


לקבלת המייל השבועי לחצו כאן

כתיבת תגובה