ה'אותיות הקטנות' – גם לך קשה? | מייל שבועי פרשת ויצא תשפ"א

בס"ד

שלום לידידינו היקרים!

בפרשת ויצא כולה יעקב אבינו נמצא בחרן. הפרשה פותחת ביציאתו של יעקב מבאר שבע ומסיימת בגל-עד שיעקב הקים בגבול ארץ ישראל בחזרתו מחרן.

מבין שלשת האבות יעקב הוא עמוד התורה. משכך, אנו רוצים להבין מהי משמעות יציאתו לחרן בלימוד תורה, וכיצד ההתבוננות בסיפור תעזור לכל אחד ואחת מאיתנו ללמוד תורה בשמחה ובחשק.

המאמר מעובד מתוך שיחה שנמסרה השבוע בישיבה לצעירים 'דורשי יחודך', בעקבות בקשת התלמידים לדבר על לימוד תורה בשמחה.

תורה שלמדתי באף.

יעקב אבינו יוצא מבאר שבע והולך לחרן, עליה אומרים חז"ל שהיא מלשון 'חרון אף'. מהו 'חרון אף' בלימוד התורה?

שלמה המלך אומר בספר קהלת: "אף חכמתי עמדה לי", והפסוק נדרש כך – 'תורה שלמדתי באף – היא שעמדה לי'.

אם כן, 'אף' הוא קושי, כיצד לומדים את התורה מתוך קושי? ועוד, אנו רואים שיעקב יוצא מבאר שבע והולך לחרן. מדוע ללכת לחרן, לשם מה אנו נדרשים ללמוד את התורה בקושי ומאמץ?

לפני שנמשיך, חשוב לשים לב לעוד עובדה – יעקב לא מתכנן להשתקע בחרן והוא חוזר משם לבסוף. על אף שצריך ללמוד תורה מתוך קושי, אין זה בשביל להישאר בו, והוא רק המעבר והדרך חזרה לארץ ישראל – מקום התענוג והשמחה.

מה כל זה אומר לנו בעבודת ה'?

אוף, קשה לי!

כאשר תלמיד – וכל אחד מאיתנו – מרגיש שקשה לו ללמוד תורה הוא חייב להסתכל על נקודת המוצא שלו, מאיפה הוא הגיע ללימוד התורה.

יש 2 נקודות מוצא אפשריות ללימוד התורה:

האחת היא ההרגשה שהכי טבעי הוא העולם הזה, בו אני חי ומה שבתוכו הכי מספק אותי. לאדם שמגיע מנקודת מוצא כזו אין סיבה שיהיה חשק ללמוד תורה, ולהיפך, כל מאמץ על הלימוד רק מוריד לו את החשק, כי הוא מתאמץ על דבר שהוא בכלל לא רוצה…

נקודת המוצא השניה היא התחושה שהתענוג הכי גדול שלי הוא ה' יתברך, הוא כל החיים שלי ואינני יכול לצייר אותם בלעדי הקשר איתו. לאדם כזה המאמץ על לימוד התורה יעזור להגיע לתענוג ולחשק בלימוד.

בפרשה, 2 נקודות המוצא הם יעקב ועשו – ליעקב כיף עם ה' ואילו עשו מרגיש שמה שמספק ומענג הם החיים בלעדי ה'.

בלימוד התורה, אברהם ויצחק (ואף יעקב לפני היציאה מהארץ) הם הלימוד והדיבור על האמונה בה' והקשר איתו. אנו זקוקים לשים לב שלכל אחד מאיתנו יש את הירושה הזו מהאבות – כולנו רוצים לא להיות מנותקים מה', ואיננו רואים את חיינו בלעדיו.

הפרשה מלמדת אותנו לשים לב שלפני המאמץ בלימוד התורה יש לנו חשק לקשר עם ה', ברמה כזו או אחרת.

למה צריך להתאמץ?…

אם כך, מדוע על יעקב אבינו לצאת לחרן? מה חסר בחשק שיש לכל אחד מאיתנו בקשר עם ה', ומדוע צריך להתייגע ואף 'להתייבש' בלימוד התורה?

בפשט הפסוקים אנו מוצאים שעשו חיכה להזדמנות להרוג את יעקב ומשום כך הוא ברח לחרן, ולפי דרכנו נאמר שאם אנו נשארים רק בתחושה ש'כיף' להיות בקשר עם ה' – עשו, המבטא את הטענה שיותר כיף עם תאוות העולם הזה, יכול 'להרוג' אותנו, ואנו יכולים להשתכנע חלילה שעדיפות הנאות העולם בלי נוכחות של ה' בחיינו.

כמו כן, כמה שמענג ומשמח לחשוב על ה', אם לא יהיה מובן לנו כיצד זה מתבטא בחיי היום-יום שלנו, הדבר רק יתסכל אותנו – כמה אפשר לדבר על משהו שרחוק מאוד מהחיים הרגילים שלנו?

בדיוק לשם כך צריך לצאת לחרן. חרן מבטאת את החיים הרגילים שלנו, כאן בעולם התחתון, וכדי לשמר את החשק לה' אנו זקוקים להכניס אותו לתוך העולם וחיי היום-יום.

את החשק הכללי לקשר עם ה' צריך להוריד לפרטי פרטים, לעיין היטב ולדון כיצד הוא יכול להתבטאות בתוך החיים האנושיים מלאי החולשות שלנו, וזה בדיוק מה שהעיון בתורה עושה, מברר בירורים בתוך המציאות.

לכן אנו זקוקים למאמץ בתורה, כי מי שאינו מתאמץ ב'אותיות הקטנות' של התורה, אינו מצליח להפנים ולהטמיע טוב את נוכחות ה' בחייו.

מתי סוף-סוף יהיה לי כיף?

בחרן נולדים ליעקב רוב השבטים – 'וכל בנייך למודי ה" – לאחר שהלומד מסכים להתייגע בתורה, לברר כיצד ה' נכנס לתוך פרטי המציאות, הוא מוליד פירות וזוכה להעמיד תלמידים וחידושים.

בין השבטים הנולדים, ומבחינה מסויימת הכי פחותים שבהם, אלו נפתלי ואשר. שניהם מבטאים אושר ותענוג – נפתלי לשון נופת-לי, מתיקות, ואשר לשון אושר.

מכך אנו למדים שלומד התורה יזכה בסופו של דבר גם לתענוג מהלימוד, אולם זאת בתנאי שהלימוד ביגיעה לא יהיה על מנת להתענג אלא בשביל להכניס את ה' לחיינו. אם נלמד כך – יגיע גם התענוג.

משום כך יעקב גם חוזר לארץ ישראל – לאחר שהתייגענו בתורה, אנו זוכים לברכת 'והערב נא' – שדברי התורה יהיו ערבים בפינו.

תכל'ס.

מה תכל'ס?

אתה לומד תורה בישיבה וקשה לך הלימוד הישיבתי? אל תהיה עשו… תהיה כיעקב שיציאתו ללימוד התורה מגיעה מתוך תענוג ורצון לקשר עם ה', לאחר מכן, בתוך 'מקיף' התענוג הזה כל מאמץ להכניס את הקשר עם ה' לפרטים יעזור לך לחוש את התענוג מהקשר איתו בחייך.

אתה כבר לא בחור ישיבה ואינך מתעסק כל היום בתורה? גם אתה נשלחת לברר בירורים ולהכניס את ה' לעולם, בבחינה מסויימת יותר ממישהו שנשאר בתוך בית המדרש, ולכן גם לך כדאי לגלות מאיפה יצאת לעולם – מתוך חשק ורצון לקשר עם ה'.

שנזכה להיות מחוברים לאמונה והתענוג שהורישו לנו אבותינו, ומתוך החיבור הזה לצאת לברר בירורים בעולם, בלימוד תורה ובשליחות, עד שנזכה להוליד את פירותינו במציאות – עד לידת המשיח והגאולה השלימה במהרה בימינו!

שבת שלום וחורף מבורך!

בית 'עוד יוסף חי'.


לקבלת המייל השבועי לחצו כאן

כתיבת תגובה