לא רואה? תאמין! | מייל שבועי פרשת דברים תש"פ

בס"ד.

משנכנס אב ממעטין בשמחה. ידוע הפירוש של החוזה מלובלין: 'משנכנס אב ממעטין – את הדברים הלא-רצויים – על ידי שמחה'… אנו בישיבה משתדלים להמשיך וללמוד את 'פיקודי ה' ישרים משמחי לב' גם בעיצומם של ימי הקורונה ובמהלך ימי האבלות על החורבן.

השבוע, נדבר על הביטוי של חטא העגל וחטא המרגלים בקשר שלנו עם ה', נברר מה יותר חמור ונסביר גם איך זה קשור לפרשת השבוע, פרשת דברים.

מאמין או לא?

עברנו את צום י"ז בתמוז ואנו כבר מתקרבים לצום ט' באב (יהפך לששון ולשמחה!).

הדבר הראשון שקרה בי"ז בתמוז הוא חטא העגל ואילו הדבר הראשון שקרה בט' באב הוא חטא המרגלים.

כשמתבוננים, לכאורה חטא העגל הוא החמור מבין השניים – בחטא העגל הפגם היה באמונה בה' עצמו, ואילו בחטא המרגלים הפגם היה 'רק' באמונה ביכולת ה' להכניסנו לארץ.

אם כך, מדוע הצום בי"ז בתמוז קל יותר מתשעה באב?

אותה שאלה נשאלת על התוכחה של משה בפרשה – משה קודם מוכיח את עם ישראל על חטא המרגלים, ורק בפרשות הבאות הוא מדבר על חטא העגל.

מדוע חיזוק האמונה שה' יכול להכניס אותנו לארץ קודם לחיזוק האמונה בה' עצמו?

בין שני סוגי אמונה.

מה קרה בחטא העגל?

משה רבינו לא חוזר מהר סיני, על פי פשט הפסוקים עם ישראל אפילו לא יודע שהוא יחזור בסוף ארבעים יום, וה' לא מתגלה.

בחטא העגל המבחן היה – האם אנו מאמינים בה' גם כשהוא לא גלוי?

וחטא המרגלים?

בחטא המרגלים קרה משהו הפוך – ה' החליט להאמין בנו שאנו יכולים לפעול בתוך המציאות – בארץ ישראל.

כלומר, בחטא המרגלים המבחן היה – האם – כביכול – אמונת ה' בנו 'תצליח' להתממש?

מאמין? ה' מאמין בך!

כעת נתבונן – ממה נובע החיפוש שלי אחרי 'עגל'  כתחליף לנוכחות ה' – כשאני לא מוצא אותו? הדבר נובע מכך שאני לא באמת מאמין שאני מסוגל לחיות בהסתר פנים. מדוע אני לא מאמין בכך? מכיוון שאני לא מאמין שהקב"ה מאמין בי.

כי אם הייתי מבין שכל היכולת שלי להאמין בה' נובעת רק מתוך המקום בו הוא מאמין בי, הייתי חש שהאמונה שלי היא לא כח שאני המצאתי אלא כח אלוקי שה' שם בתוכי, כח שקיבלתי מכך שה' בעצמו מאמין בי.

מה זה משנה?

אם אני המצאתי את האמונה בה' – יש לי כח ממש מוגבל של אמונה, ואז כשקשה וה' מסתתר ממני אני נופל.

לעומת זאת אם האמונה שלי בה' מגיעה מכך שה' מאמין בי – אז יש לי אין-סוף כח להאמין בו גם כשקשה לי, כי כל מציאות האמונה בתוכי היא מכוחו.

לפי דברינו, יוצא שחטא המרגלים נהיה חמור יותר מחטא העגל, ויותר מכך – חטא המרגלים בעצם מוליד את חטא העגל – בכך שאני לא מאמין שה' מאמין בי, האמונה שלי עצמה נהיית חלשה.

הדרך לארץ ישראל.

כעת מובן מדוע משה מתחיל את תוכחתו בחטא המרגלים תחילה:

משה רבינו בעצם מסביר לנו בכך שכל היציאה ממצרים הייתה בשביל להגיע לארץ, ואילו מתן תורה הוא חלק מהדרך אל הארץ.

כלומר, העיקר הוא לחשוב שה' מאמין בנו שאנו יכולים 'להוריד' אותו לתוך המציאות. בשביל זה הוא הוציא אותנו ממצרים, ונתינת התורה היא כדי שנוכל לעמוד במשימה העיקרית – הכניסה לארץ.

מה עושים עם זה?

יוצא שבי"ז בתמוז (חטא העגל) העיקר הוא לחזק את האמונה בה', ובתשעה באב (חטא המרגלים) העיקר הוא לזכור שה' מאמין ביכולתנו לעבוד בתוך המציאות ולהשכין את שכינתו בה.

בימים אלו של הגל השני של נגיף הקורונה, בהם נראה שתחושת חוסר הוודאות רק הולכת וגדלה, ושהטוב של ה' מסתתר מאיתנו, דברים אלו מקבלים משמעות נוספת.

שנזכה לזכור שה' מאמין בנו חזק, ושהאמונה שלו בנו נותנת לנו את הכח להאמין בו גם כשהוא מסתתר, ונראה שכל ההסתתרות שלו מאיתנו היתה כדי שאנו בעצמנו נשיב אותו למלכותו ולביתו!

שבת שלום!

בית 'עוד יוסף חי'.


לקבלת המייל השבועי לחצו כאן

כתיבת תגובה