חוסר יציבות… למה זה משמח אותנו? | מייל שבועי פרשת בשלח תשפ"א

בס"ד, פרשת בשלח תשפ"א.

שלום לידידינו היקרים!

בשבת הקרובה, שבת שירה, אנו קוראים על הנס שמבטא את שיא היציאה ממצרים – נס קריעת ים סוף – שעל הגילוי שהיה בו אמרו חז"ל 'ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי'.

כל יום בתפילה אנו קוראים את שירת הים, אבל שני פסוקים מיוחדים בה חוזרים שוב ושוב במהלך תפילות היום, אלו פסוקי 'מי כמכה באלים הוי" ו'הוי' ימלוך לעולם ועד'. לא רק שאנו חוזרים עליהם, אנו גם מציינים שהפסוקים האלו נאמרו 'בשמחה רבה'.

מהו סודם של הפסוקים האלו? מדוע אנו חוזרים עליהם שוב ושוב ובכזו שמחה? על איזה הבדל בינינו לבין הגוים הם מלמדים אותנו ומה הם מלמדים אותנו בעבודת הנפש ובקשר שלה עם ה'?

מי כמכה באלים ה' – כמו אוהדי כדורגל…

מה פירוש המילים 'מי כמכה באלים הוי"?

בצורה הכי פשוטה נאמר שאנו מסתכלים ימינה ושמאלה, רואים את כל אלהי העמים ופשוט מתמלאים שמחה מכל ש'הלכנו' על ה' ולא על אלהים אחרים. אולי זה ישמע קצת מצחיק אבל זו אותה הערצה שיש לאוהדי כדורגל – אנחנו בחרנו את הדבר הכי טוב מכולם!

מדוע הוודאות הזו משמחת?

משום שכאשר אנו מוצאים את המקום בו אנו מצליחים להשקיע ולתת את כל כולנו אנו מתמלאים שמחה. כמו שמחת החתן על מציאתו את אשתו, על אף שהכניסה לחיי נישואין רק מחייבת אותו להשקיע את כל החיים שלו באשה ובילדים, וכלל לא בטוח שזו השקעה כדאית, אבל הוא שמח כי מצא את הדבר בו יוכל להשקיע את כולו, כך אנחנו ב'נישואנו' עם ה'.

אנו יוצאים ממצרים, ה' קורע לנו את הים ואנו בדרך למתן תורה – 'ביום חתונתו זה מתן תורה' – ואנו פשוט שמחים על כך שהכי שווה זה 'ללכת' על ה'.

מי כמכה נאדר בקדש – אין עם מי להשוות.

כמובן שאנו לא מסתפקים בשמחה כזו, איננו בוחרים בה' רק כי זו ההשקעה הטובה ביותר מכל האופציות הקיימות בשוק או רק כי זו הקבוצה הכי טובה מכל הקבוצות בענף, אלא כי אין שום דבר שידמה וישווה לה'.

זהו בדיוק המשך הפסוק – 'מי כמכה נאדר בקדש'. המילה 'קדש' מלמדת תמיד על מקום נבדל, שאינו בערך לשאר הדברים, כפי שאומר הזהר 'קדש מילה בגרמיה' – קדש זהו דבר העומד בפני עצמו. כך אנו מהללים את ה' על היותו יחיד בעולמו ואין מי שידמה לו וישווה לו.

השמחה כאן היא כפולה ומכופלת –ה' הוא לא רק הכי טוב מכולם אלא 'טוב בעצם', למעלה מכל השוואה לאחרים, ואם זה שלנו זה הכי משמח בעולם!

נורא תהלות – הכיף שבלחץ…

המילה 'נורא' יכולה להישמע כדבר לא רצוי וכמשהו 'נוראי' ושלילי. כאן זה לא כך אלא הפוך, דבר אותו אנו מאוד רוצים, כפי שאנו אומרים בתפילה 'הא-ל הגדול הגבור והנורא'. מהו 'נורא' זה?

יש ביראה ובמתח משהו מאוד מענג. כפי שאנשים נמשכים למוסדות או מנהיגים שדורשים מהם המון, או שאנשים אוהבים לראות סרטי מתח. כאשר אנו מתוחים אנו מתמלאים אנרגיה ומרגישים חיים.

משמעות המילים 'נורא תהלות' היא שבהילול שלנו את ה' יש יראה מאוד מחיה ומענגת, בשני צדדים משלימים:

האחד הוא היראה שלנו – כאשר אנו מהללים את ה' אנו יותר ויותר מרגישים שחיינו תלויים בו ואין לנו שום אחיזה במשהו אחר, הכל ממנו. דבר זה גורם לנו ליראה גדולה אך מחיה, כי ככל שנהלל אותו כך נתמלא חיים.

דבר זה מוביל אותנו לצד השני של היראה כאן – היראה של ה' בעצמו. מה הכוונה?

ככל שאנו מהללים אותו כך אנו מרגישים יותר את ה'נוראות' שלו – ההתמקדות שלו בפרטי הפרטים של הבריאה ושלנו, הכל כדי שאנו נחיה. כך אנו בעצם מרגישים את היראה והחרדה שלו לקיומנו, כמו הורים החרדים לגורל בנם ומשקיעים את כל כולם על מנת שיחיה ויהיה לו טוב.

עושה פלא – אתה תופס שאתה לא תופס?

בכל מה שאמרנו יש עליה מדורגת – מהשמחה על כך ש'הלכנו' על הדבר הכי טוב, אל השמחה משייכותנו אל 'עצם הטוב' ששום דבר אחר לא ידמה לו, ומשם אל היראה והחיים המגיעים אלינו מכך שאנו שייכים אליו ומהללים אותו.

כל זה הוא פלא אחד גדול. ה' המופלא ששום דבר לא יכול להבין ולתפוס גילה את עצמו אלינו. גילוי זה אינו גילוי הפלא והפיכתו לדבר מובן, אבל עצם העובדה שאנו, הנבראים הפחותים, יכולים לראות כיצד ה' מופלא מהשגתנו – זהו הפלא הכי גדול.

זו החוויה שהכי מחיה אותנו – הזכות לחוש שאנו שייכים למשהו מופלא שאיננו יכולים להבין ו'לתפוס אותו'.

איפה נפגשים הסוף והאין-סוף?

ה'נוראות' של ה', התלות האינסופית שלנו בו והפלאיות שלו נראות לכאורה הדבר הכי לא יציב שיש, אז מה משמח אותנו בזה?

הגויים אינם שמחים מכך וזה מבהיל אותם מאוד – 'אז נבהלו אלופי אדום… תיפול עליהם אימתה ופחד', הם יעדיפו להמציא לעצמם אלילי כסף וזהב בשביל להרגיש שהם עובדים משהו יציב שקיומם אינו תלוי בו בצורה כזו מלחיצה…

אבל אנו אומרים 'מקדש א-דני כוננו ידיך' – חוסר היציבות הזה לא מלחיץ אותנו כלל וכלל, משום שאנו מצליחים להכיל אותו בתוך המציאות שלנו, מצליחים להכניס את הפלא בתוך עולמנו המוחשי. היכן? בבית המקדש – אותו קדש, המקום העליון הזה, מתגלה בבית המקדש, זהו המקום בו המציאות ומה שמעליה נפגשים (גם בתוכנו – היכן שנפגשים הנשמה והגוף יחד).

ה' ימלוך לעולם ועד' – סוד הקיום.

פסוק זה הוא השיא של כל שירת הים, ובפסוק זה אנו מגלים את סוד הקיום שלנו בעולם.

ישנו ביטוי חשוב בחסידות – 'אין מלך בלא עם', ומשמעותו היא שכשה' רצה להיות מלך הוא ברא אותנו. אך ישנן 2 צורות אפשריות, המשלימות זו את זו, להבנת הביטוי – האחת היא שבשביל שה' יהיה מלך הוא זקוק לנו, והשניה היא שכל הקיום שלנו הוא רק בכדי שהוא יהיה מלך.

לאחר שאנו מהללים את ה' ושמחים בקשר שלנו איתו, אנו אומרים 'בשמחה רבה' ועצומה שכל הקיום שלנו, מה שנותן לנו את הטעם והמשמעות לחיים, הוא האמירה של ה' שהוא רוצה אותנו בשביל להיות מלך. מצד עצמנו ה' אינו זקוק לנו וכל קיומנו הוא בכדי שה' יקרא מלך.

לאחר שאנו אומרים את שני הפסוקים האלו 'בשמחה רבה' ובהמלכת ה' – 'יחד כולם הודו והמליכו', אנו יכולים ללכת להתפלל ולעמוד מול ה'.

שנזכה שתתקבלנה תפילותינו ברצון, ומתוך שירת הים נגיע למעמד הר סיני – 'פנים בפנים דיבר הוי' עמכם'.

 

שבת שלום!

בית 'עוד יוסף חי'.


לקבלת המייל השבועי לחצו כאן

כתיבת תגובה